איגוד השחייה בישראל

Israel Swimming Association

שחיין החודש של המאסטרס

לרשימת שחיין החודש של המאסטרס >

להתראות בתחרות המסטארס 2036

שחיין החודש לחודש פברואר – ראובן ארבל.

שחיין חודש פברואר- האיש והאגדה- ראובן ארבל

שחיין חודש פברואר- האיש והאגדה- ראובן ארבל

פרטים אישיים: שנתיים לפני פרוץ מלחמת עולם השנייה, החליטו הוריו של ראובן ארבל לעלות לפלסטינה. "נולדתי בגרמניה ובשבוע שעבר היה לי יום הולדת ה-79". נשוי, אבא לשני ילדים וסב לחמישה נכדים. הבכור, גיא דר בן ה-26 שחיין מכבי קרית אונו, שוחה בדרכי סבא: השתתפנו יחד באליפות הקיץ של המסטארס האחרונה. "שנינו זכינו במקומות הראשונים". כך, לראשונה, סבא ונכד שחו וזכו באותה תחרות מאסטרס.

את הקריירה המקצועית שלו החל כמחנך בקיבוץ. אבל החליטו שדי להם במורה אחת במשפחה – רעייתו. לאחר לימודיו בביולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים עבד ארבע שנים במעבדה להדברת מחלת הפה והטלפיים בבית דגן. בשנת 1964 שב ראובן לנהריה ופנה לתעשייה. הוא עבד במשך 35 שנים במפעל הצבעים אסקר, שהפך כעבור מספר שנים ל… טמבור.

מאז 1950 מתגורר ראובן ארבל בנהריה. הידועה כעירם של הייקים…

כתב אתר שחייני המאסטרס ברוך מאירי ניהל סדרת שיחות עם ראובן להגיע לראיון שהפך לחתיכה מספר ההיסטוריה.

כמעט כל חייך היית ליד הים. נו, אז מה הפלא להישגיך הרבים בשחייה?

ארבל: "אכן, לגור ליד הים זה יתרון. גרנו בחיפה ולאחר מכן עברנו לגור, בשנת 1950, בנהריה. הקרבה לים יש בה יתרונות".

מתי התחלת ללמוד שחייה?

ארבל: "בגיל 6. אבי פנה לחברו הטוב, ולטר גולדשמידט, שחקן נבחרת כדורמים במכבי חיפה, בבקשה, שילמד אותי לשחות בבריכה האולימפית בבת גלים, מלאו אותה אז במי ים, עם מקפצה שהתנשאה לגובה של 10 מטרים. בבריכה זו, אגב, התקיימה לפני קום המדינה, תחרות שחייה בין מצרים לנבחרת ארץ ישראל".

עם הנכד במשחה ים, השנה.

עם הנכד במשחה ים, השנה.

מהר מאד נכנסת לעידן של תחרויות שחייה.

ארבל: "כן, זה נכון. תחרות ראשונה שלי הייתה בגיל 10.   התחרתי נגד תלמידים בוגרים ממני, מכתות ח', והצלחתי להגיע למקום… האחרון.

ככל הידוע לי לא הרמת דגל לבן

ארבל: "אני, דגל לבן? מה פתאום. בנהריה התחלתי להתאמן אצל מנחם טולר, חבר קיבוץ סער, והשתתפתי בחנוכתה של הבריכה הגדולה והקרה בנהריה. כמו כן נטלתי חלק בצליחה הקטנה במשך השנים, שאורגנה על-ידי מנדל פירשט ז"ל…"

סליחה, אבל מה זה צליחה קטנה?

ארבל: "צליחה הגדולה הייתה כמובן צליחת הכנרת. ואילו הצליחה הקטנה כונתה השחייה בין נהריה לשבי ציון. מרחק של 3.5 ק"מ. עשיתי זאת מגיל 15 ובמשחה הזה השתתף אז השחיין נחום בוך הנודע, שירד לאוסטרליה וכן ד"ר מיכה קניץ. עד היום עוצרים אותי אנשים ומזכירים לי: 'אתה השתתפת בצליחות מנהריה לשבי ציון. כמובן שאני שמח לאשר. עשיתי זאת, שנים רבות, וגם בשנים האחרונות עם חברים לשחייה".

קריירה שלך, כשחיין, נפגעה. ספר, מה קרה?

ארבל: "בהיותי בן 17, במחנה עבודה בקיבוץ מעברות, של השומר הצעיר, נתבקשתי לרתום עגלה לטרקטור. לטרקטוריסט נשמטה הרגל מהמעצור והוא הפילני, עבר לי על הרגל, ונפצעתי קשה".

וזה לא הפריע לקריירה המפוארת שלך בשחייה…

ארבל: "מהר מאוד התברר לי שהשחייה היא הדרך הטובה ביותר לשמור על בריאותי. עד היום אני שוחה כל יום כשעה בים, או בבריכה, בכמה סגנונות. גרשון שפע אמר, שאם היו לי עוד 8 ס"מ ברגל הייתי מגיע להישגים עוד יותר טובים. אם כבר מזכירים את משפחת שפע: כאשר אחיו, ראובן שפע, משתתף נגדי בתחרות אני יודע מראש שלמקום הראשון אני כבר לא אגיע"…

שחיין מאסטרס

שחיין מאסטרס

אני מבין, שבכל זאת – על אף הפגיעה ברגלך– השגת מדליות רבות.

ארבל: "כן, זה נכון. בביתי בנהריה, יש הרבה גביעים ומדליות. נכדיי, וכן גם אני, נוהגים להביט בהם בהנאה. במקום עבודתי, בטמבור, ארגנתי נבחרת שחיה של עובדי טמבור, שהצליחה מאוד בספורטידות. עד היום, כגמלאי, אני מוסיף לייצג בהן את טמבור בתחרויות השחייה".

מהלך הקריירה שלך נטלת חלק בתחרויות שחייה רבות, בארץ ובעולם, איזו תחרות זכורה לך במיוחד?

ארבל: "בשנת 1995, התקיים משחה, לצערי הרב התקיים רק פעם אחת, שבמשך שנים רבות חלמתי עליו: מעקבה לאילת, מרחק של 5 ק"מ, בהשתתפותם של שחיינים מישראל, ירדן וגרמניה. חולקנו לקבוצות גיל שונות. אבל לא נמצאה קבוצת גיל המתאימה לגילי אז, 59, ולכן שובצתי תחת המשבצת 'מגיל 35'. רבים סברו, ואני בתוכם, שאגיע בין המקומות האחרונים. אבל, למזלי הטוב, ניווטתי נכון את דרכי והגעתי למקום… הראשון, בין הבוגרים, ואילו מיקי חליקה היה במקום הראשון בין הצעירים. הגעתי כמעט חמש דקות לפני היתר. השחיינים נדהמו לראות אותי בחוף אום רשרש של אילת, ממתין לבואם".

אמתחתך זיכרון די משעשע, מתחרות שהתקיימה במינכן, בסגנון פרפר. תשתף את ציבור הקוראים הרחב שלנו.

ארבל: "במינכן התקיימה אליפות העולם בשחייה. נטלתי חלק במשחה של 200 מטר פרפר. השחיין האנגלי, שהגיע ראשון, בישר לי על פסילתי. הוא, וכמובן גם אני, לא הבנו למה. החלטנו ללכת לשאול את השופט. הוא קבע, שנפסלתי בגלל שלא שחיתי עם שתי רגליים בתנועות שוות. רק לאחר שהבחין שפשוט שאין לי רגליים שוות הוא חזר בו מהפסילה"….

ולסיום ראובן ארבל היקר, מה השאיפה הכי גדולה שלך בעתיד?

ארבל (בחיוך ובצחוק מתגלגל): "להשתתף בתחרויות המסטארס של שנת 2036.

את חשבון השנים תעשו לבד.

מאליפות המאסטרס האחרונה עם הנכד גיא- שחיין הווה במאסטרס

מאליפות המאסטרס האחרונה עם הנכד גיא- שחיין הווה במאסטרס

כל זכויות שמורות לאיגוד השחייה בישראל