איגוד השחייה בישראל

Israel Swimming Association

סקירות והודעות

לרשימת סקירות והודעות >

יאאלה- בואו לתחרות- ברוך מאירי

יאללה בואו לתחרות

ברון מאירי כותב- הרהורים אישיים לקראת תחרות המאסטרס

 

ברוך לפני אימון בבריכת אילן

ברוך לפני אימון בבריכת אילן

 

לקראת התחרות הקיץ הקרובה, במאסטרס, החלטתי להיענות לבקשתו של ארי לימור ולכתוב על … עצמי. הדבר קשה פי כמה מאשר לראיין שחיינים ותיקים, מנוסים ובעלי שם. מה אני לעומת האלופים שראיינתי בשנה האחרונה לאתר שלנו? סתם "ינוקא", שהתחיל לבוא לתחרויות לפני כחמש שנים. טוב, פה ושם השגתי גם כמה מדליות למזכרת. הנכדים קצת כועסים, שאף פעם לא הבאתי להם זהב…

לך תגיד להם שהם הזהב האמתי שלי. זה לא מנחם אותם. הם רוצים שסבא שלהם יביא הביתה מדליית זהב, כדי שיכריזו בקולי קולות "סבא שלנו אלוף"… אני מרגיע אותם קמעא בעובדה, שכל הרעיון הזה, להשתתף בתחרויות, נולד בטעות: מיודענו, ראובן שפע, ראה אותי, כמעט מדי יום, שוחה בבריכה בנווה אילן. התלהב הבחור וסבר שאני ראוי ליטול חלק בתחרויות. לעזרתו בא המציל הוותיק של הבריכה, אדווארד, שהעניק לי מהידע הרב שלו. בתחרות הראשונה עשיתי בושות: זינקתי אחרון לאחר שהות לא מבוטלת על אדן הזינוק. ראובן "זעם": "אבל למה זינקת באיחור"? "תשמע ראובן ידידי", עניתי בקור רוח לא אופייני לי, "אני גר באזור ירושלים. אצלנו, כאשר שומעים ירייה רצים מיד למקלטים"…

במכביה האחרונה, בה נטלתי חלק, נשאלתי לשם המאמן אצלו אני מתאמן. עניתי "סיידי". אנשי איגוד השחייה טענו שאינם מכירים מאמן שחייה בשם זה. תשובתי הייתה: "גם אני לא. סיידי, בערבית, פרושו סבא. ואני בכלל לא הכרתי את סבי, שנפל במלחמת העולם הראשונה בשורות הצבא התורכי המהולל…

הנכדות עלמה ואבישג בעקבות סבא ברוך

הנכדות עלמה ואבישג בעקבות סבא ברוך

הכישלון הראשון בתחרות לא הרפה את ידי. אדרבה: יולה, מאיגוד השחייה, נשבעת שמאז אני הראשון הנרשם לתחרויות. לא מאמינים? תשאלו גם את ארי. ככלל, כישלונות לא מרתיעים אותי. הם מהווים קטליזטור לא נורמלי להצלחות עתידיות. המושג, הנפת דגל לבן, לא קיים אצלי. יעידו על כך בני משפחתי וחבריי הקרובים:

  • זה שלושים שנה מבטיחה לי רעייתי להצטרף אלי לבריכה. אך לביצוע ההבטחה היא מעמידה תנאי: שלא יהיו מים בבריכה…
  • אבי (זהבי) שכני הטוב מבטיח מדי שבוע להצטרף. "אתה תראה שעוד אפתיע אותך". הדו שיח הזה, בינינו, נמשך כבר מעל שלושים שנה. הבריכה הרטובה ממשיכה להמתין לאבי.
  • אחי, יצחק, חגג לא מזמן 80 שנה. גם הוא זוכה למנה לא מבוטלת של "נדנוד" מצדי להצטרף לשחייה. כאשר שאלו אותו, איך בכל זאת אתה נראה טוב ואתלטי לגילך, השיב בלא היסוס: "זה בזכות אחי ששוחה"…

הצלחה חלקית בכל זאת רשמתי, כאשר מרבית נכדיי עוסקים בספורט. בין היתר גם בספורט המים. אין לי ספק בדבר, שאחד המניעים שלהם להירשם לאגודות ספורט, הוא הרצון "ללכת בעקבות סבא".

 

הנכדים עם סבא

הנכדים עם סבא

כתבתי את הדברים האישיים הללו כדי לומר לכם דבר אחד: בואו לתחרויות השחייה ! אל תתעסקו בשאלה "בני כמה אתם", כלומר בגילכם. תדרבנו את חברכם להצטרף. תעשו מה שעשיתי: הלכתי לסניף הבנק שלי והפקדתי… עשר שנים בעובר ושב. מי שרוצה יכול לקחת…

לכן, אני כיום בן 64 (וחצי) בלבד. ולא כפי שכתוב בתעודת הזהות.

כל זכויות שמורות לאיגוד השחייה בישראל